משרד עו"ד וינברג נ' הולצברג ואח'

החלטה

1.הנתבעים – המבקשים הגישו במהלך פגרת בתי המשפט בקשה לביטול ההליכים בלשכת ההוצל"פ והחלפת ערובה.

2.בתיק זה ניתן פסק דין נגד הנתבעים בחודש יוני 2007. בהתאם לפסק דינה של כב' השופטת לבהר שרון בע"א 1732/08, מיום 26/3/10, בוטל פסק הדין, כאשר נקבע בסעיף 8 כי:

"לאור כל האמור לעיל, הערעור מתקבל במובן זה שההחלטה ופסק הדין בטלים, והליכי ההוצאה לפועל שנפתחו מכוחם יעוכבו. התיק יוחזר לבית משפט קמא לדיון בתובענה, כל זאת, בתנאי שהמערערים יפקידו בקופת בית משפט קמא סך של 150,000 ₪, במזומן או בערבות בנקאית צמודה, וכן ישלמו למשיבה הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 20,000 ₪, בצירוף מע"מ כדין. לא יופקד הסכום האמור ו/או לא תשולמנה ההוצאות הנ"ל, הכל עד ליום 31.05.10 – יידחה הערעור, ופסק הדין והחלטת בית משפט קמא יישאר על כנם, והליכי ההוצאה לפועל יחודשו.

הפקדון שהפקידו המערערים יועבר למשיבה, באמצעות ב"כ, על חשבון ההוצאות הנ"ל".

3.אין חולק על כך, שלא הופקדו כספים נוספים על ידי מי מהמבקשים לאחר שניתן פסק דינה של כב' השופטת לבהר שרון אלא הכספים שהועברו לתובעת היו כספים שנגבו בלשכת ההוצל"פ עוד קודם לכן.

4.ב"כ המבקשים טוען, כי ממועד פסק הדין של כב' השופטת לבהר שרון ועד להגשת הבקשה, מעכבת חברת סונול בידיה כספים המיועדים למבקשים בסך 8,500 ש"ח לחודש ובסה"כ נצטברו עד כה בחברת סונול סך של כ- 89,000 ₪.

נוסף לכך, מעקל משרד הביטחון מקצבת הנכות של המבקש 2 סך של 1,144.30 ₪ ומעבירם לקופת ההוצל"פ אשר אינה מעבירה אותם למי מהצדדים.

במצב שכזה, מצויים המבקשים בחסרון כיס של כ- 10,000 ₪ מידי חודש בחודשו.

המבקשים מציעים לבטל את העיקולים הללו ולקבל כחלופה כספים אשר יגיעו למבקש 2 בחודש נובמבר 2011 בסך של 287,487 ₪.

נטען, כי למבקש 2 מגיעים כספים ממכירת חברת טבעול, אותם הוא אמור לקבל בירושה מאמו ז"ל ועל כן הוא מציע לחתום על הוראה בלתי חוזרת להעברת הכספים להבטחת החוב לקופת בית המשפט.

5.ב"כ המשיבה מתנגד לבקשה וטוען כי מדובר בהצעה ל"ערובה" ספקולטיבית הפחותה באופן משמעותי מהערובה שקיימת כיום בתיק ההוצל"פ.

הערובה הנוכחית היא עיקולים רשומים בתיק ההוצל"פ אצל צדדי ג' – חברת סונול ומשרד הבטחון ואילו הערובה החלופית המוצעת היא התחייבות חוזית שאינה חלה כלפי כולי עלמא וערכה פחות ערך מעיקולים הנוכחיים.

עוד הודגש, כי במכתב אשר צורף לבקשה מקיבוץ לוחמי הגיטאות, צוין כי קבלת הכספים כפופה לכתב התחייבות של המבקש 2, כאשר לא ידוע כלל במה מדובר וכי לא ידועים פרטי העסקה שבגינם מגיעים הכספים ויתכן שבהסכם היו התניות שונות באשר לזכותם של חברי הקיבוץ לקבל כספים מהעסקה.

עוד נטען, כי התחייבות חוזית זו לא תקנה למשיבה עדיפות על פני שעבודים, עיקולים וכו' שעשויים להירשם על הכספים האמורים לטובת צדדים שלישיים במהלך הזמן שיעבור ממועד מתן ההתחייבות ועד שיתקבל פסק הדין.

עוד צוין בתגובה, כי למבקשים גם טענות בהליכים אחרים ולפיהן המבקש 2 כלל לא זכאי לקבל באופן אישי כספים מחברת סונול, וחברת סונול השיבה להודעות העיקול, כי קיימים עיקולים נוספים וזכויות קודמות באשר לכספים אשר עוקלו, ואם אכן נכונה טענת המבקשים ולפיה הם צפויים לקבל בחודש נובמבר סכום העולה על 200,000 ₪, אזי הם יכולים לפנות לגוף בנקאי או פיננסי אחר ולקבל הלוואת קצרת מועד תוך העמדת ההתחייבות החוזית האמורה כבטוחה להחזר ההלוואה.

6.לאחר שעיינתי בתשובה לתגובה ושמעתי את טיעוני הצדדים בעל פה מקובלת עלי עמדת ב"כ המשיבה – התובעת ולפיה הערובה החלופית המוצעת על ידי המבקשים היא פחותת ערך ביחס לעיקולים הקיימים כיום בתיק ההוצל"פ.

הכספים המגיעים למבקש 2, ככל שמגיעים לו ממכירת חברת טבעול ,מבוססים על התחייבות חוזית אשר לא מגינה על המשיבה בפני שעבודים ו/או עיקולים אשר יכולים להיות מוטלים על כספים אלו, עד אשר יגיע המועד לקבלת אותם כספים.

בית המשפט המחוזי לא הורה על ביטול הליכים אלא רק על עיכובם.

התובעת – המשיבה פתחה תיקי הוצל"פ נוספים נגד המבקשים לצורך גביית הוצאות שנפסקו במסגרת ההליכים שבין הצדדים ואין חולק על כך, שהכספים לא נגבים כסדרם והנתבעים לא מקילים על גביית החובות, צעד אשר מוביל לחשש מוצדק מצד התובעת להמרת עיקולים בהתחייבות חוזית בלבד אשר תלויה גם בצדדי ג'.